התחלנו את המסע בקראקוב העיר העתיקה: ביקרנו בבית הכנסת של הרמ''א והתפללנו שם מנחה. ביקרנו בבית הקברות העתיק. קברי הרמ''א, הב''ח, התוספות יו''ט ועוד. לסיום נסענו לליז'נסק לקברו של ר' אלימלך, יום לאחר יום פטירתו. סיימנו את היום בנסיעה לעיר קטנה בשם בילגוריי שם לנו בלילה הראשון.
את היום השני למסע התחלנו השכם בבוקר. בשבע וחצי כבר יצאנו לנסיעה. הגענו ליער יוזפוב. ליער זה הובלו חלק מיהודי העיר. הילדים, הקשישים והחולים נרצחו בעיר, בבתי חולים ובפתחי הבתים. הגברים שמתאימים לעבודה נכלאו באסם תבואה ושמעו כיצד יורים בבני משפחותיהם בבורות ירי שהוכנו מראש. אמרנו קדיש ולמדנו משניות במקום לע''נ.
משם נסענו לאיז'ביצא. למדנו על העיר ועל המיקום האסטרטגי שלה. על החיים היהודיים בעיירה זו ועל האדמו''ר מאיז'ביצא, בעל 'מי השילוח'.
התחנה הבאה הייתה במיידאנק. מחנה ריכוז שעם הזמן הפך גם למחנה השמדה. ביקרנו בצריפים, בתאי הגזים ובמשרפות, בהר האפר וקיימנו טקס במקום.
את היום חתמנו בביקור בישיבת 'חכמי לובלין', התפללנו שם מנחה ולמדנו קטע מהדף היומי, שמייסד מפעל הדף היומי, הרב מאיר שפירא הקים את הישיבה.
סיימנו את היום בנסיעה קצרה (33 שעות...) למלון בוורשה. ארוחת ערב, ערבית, כניסה לחדרים ומעגל סיכום יום בו סיכמנו את היום ואת התכנים, התלמידים בחרו לשתף את החברים במחשבות, תובנות והרהורים.
זהו להיום. מחר יום רביעי נפגוש את המדריך שלנו הרב בני קלמנזון, איתו נתחיל את היום בטרבלינקה, אח''כ ידוובנה, יער לופוחובה ובסוף היום - בית הכנסת בטיקוצ'ין. מזג האוויר סביר לגמרי, קצת קריר. בתי המלון בינתיים ברמה גבוהה. האוכל - לא. אבל נהיה חזקים!
ביום השלישי למסע פגשנו את הרב בני קלמנזון, מדריך המסע שלנו. בינתיים היינו עם מדריך זמני. הדמות של הרב בני, והמעטפת השלימה שהוא נותן לתלמידים הורגשה מיד. הפן ההיסטורי, רוחני, הרגשי והאישיותי באו לידי ביטוי ונוצרה דינמיקה מדהימה איתו. הוא מיד תפס אותנו וריתק אותנו. זכינו!
סדר היום שלנו מתחיל בהשכמה בשעה חמש וחצי. שש בבוקר תפילה. ברבע לשבע - ארוחת בוקר ובשבע וחצי אנחנו על האוטובוסים. נסענו לטרבלינקה. התחלנו במעגל גדול, והרב בני צייר לנו את מפת פולין על האדמה, עם שמות הערים המרכזיות, מסילות הרכבת והרציונאל מאחרי הקמת המחנות והמיקום שלהם. נכנסנו לטרבלינקה בדרך בא נכנסו אחינו לפני שבעים וחמש שנים. למדנו על שתי התקופות במחנה. עברנו את המסלול אותו הם עברו והגענו עד למיצג האבנים לזכר 17,000 קהילות יהודיות מכל רחבי אירופה שנמחקו בשואה.
מטרבלינקה נסענו ליידוובנה, כפר קטן שתושביו הפולנים לא חיכו לגרמנים שיפגעו ביהודים אלא הם עשו את זה בעצמם בדרך אכזרית ביותר. זו תחנה שמערערת הרבה ביחס שלנו כלפי אומות העולם. האם הגרמנים זו תקלה נקודתית, כתם שחור בהיטוריה העולמית אבל לשאר העולם אין שום בעיה איתנו? או שמא הגרמנים העזו והצליחו לעשות את מה שרבים מהתושבי אירופה באותם ימים חפצו לעשות.
משם נסענו לטיקוצ'ין. ביקרנו בבית הכנסת המפואר של העיירה. התפללנו שם מנחה. למדנו על ההיסטוריה של הקהילה היהודית בארבע מאות שנים האחרונות ועל סופה המר של קהילה מפוארת זו ביום אחד ביער סמוך.
נסענו את הדרך בה הוליכו את יהודי העיר ליער לופוחובה. בכניסה ליער עצרנו לכמה דקות, התפזרנו כל אחד לבדו בין עצי היער וקראנו עדויותשל יהודים ופולנים מבורות הירי. לאחר התכנסות כל אחד בעצמו נכנסנו בשירה שקטה ליער וליד בורות הירי שמענו את סוף הסיפור. הרב בני הוסיף שיפורים אישיים שקשורים למקום זה. שרנו שם שירי תפילה ויצאנו מהיער בשירה של אמונה. גם את הדרכים בין אנחנו משתדלים לנצל להסברים, לדיבור והכנה לתחנה הבאה. לפני טרבלינקה ראינו את הסרט הבריחה מסוביבור. המחנות פעלו פחות או יותר באותה השיטה. גם בטרבלינקה היה מרד, רק שעל המרד בטרבלינקה לא עשו סרט הוליוודי...
לפני ידוובנה ראינו סרט 'שני אסמים' סרט שמספר את סיפור יהודי העיר ואת סופם.
בסוף היום, כהכנה ליום הרביעי של המסע ראינו את הסרט 'הפסנתרן' שמספר את סיפורו של ולאדק שפילמן, החיים בגטו, המרד והצלתו של ולאדק.
את היום סיימנו במעגל סיכום יום ועיבוד החוויות שעברנו. אנחנו עוברים חוויות מצד אחד לא פשוטות ומשצד שני מחזקות ומעצימות שלבטח נצטרך לעבד ולעכל בשובנו ארצה.
.jpeg)
accessibility
